'נהר הסמבטיון ועשרת השבטים שמעבר להרי החושך' מאת ד"ר אביגדור שחן – חלק ראשון

 כתבה: ד"ר רותי קלמן

זה עוד לא קרה לי. שארצה לכתוב כמה כתבות על ספר אחד. ועוד משהו לא קרה לי. שאקח ספר לידיי, וארצה להחזיקו לתמיד. וזה מה שקרה לי עם ספרו של ד"ר אביגדור שחן.

ד"ר אביגדור שחן הוא מחנך, סופר והיסטוריון השואה והגבורה. בין שאר פועלו, הוא היה גם ממייסדיו ומנהלו של האגף לחינוך ולתרבות בדימונה. שחן הוציא לאור ספרים רבים, ביניהם: 'כנפי הניצחון'; 'לתולדות חיל אוויר צה"ל והמח"ל'; 'חישול הכנפיים'; 'בכפור הלוהט'; ו'אל עבר הסמבטיון' (הקיבוץ המאוחד 2003).

חמש מאות עמודים בספרו החדש של שחן, ואני קוראת בהם לאט לאט, מקפידה לא לפספס אף מלה, ונדהמת מכל משפט. מדוע? כי השאלה על גורלם של עשרת השבטים האבודים של ישראל עלתה בי לא פעם, והנה לפני הוכחות על גורלם, על מקומם של אחינו, ועל גילגולם המופלא ברחבי העולם.

נהר הסמבטיון הוא נהר אגדי, שעל פי המסורת, עברו אותו עשרת השבטים מממלכת ישראל, שיצאו לגלות שנכפתה עליהם על-ידי מלך אשור בשנת 722 לפני הספירה, לאחר שממלכתם, ועיר בירתם, שומרון, נחרבו. המיוחד בסמבטיון, על פי האגדה, שהוא שוצף, קוצף וגורר אבנים במשך ששה ימים, ואז בשבת הוא נח. הדים לגילגולו של שם זה מצאתי בתרגום ההונגרי ליום השביעי, השבת =  "סומבוט" (Szombat).

שחן, הוציא לאור את הספר הזה השנה, לאחר מחקרים והרצאות בנושא, כשהוא מכניס בספר החדש את כל מה שהיה ידוע על השבטים עד כה, וכל מה שהוא גילה במהלך כמעט 60 שנה של מחקר, וכיתות רגליים על פני כל כדור הארץ. הספר מלווה במפה של הדרך שעשו השבטים וצאצאיהם במהלך הדורות, מכנען ועד להתיישבות במקומות השונים, לאחר שנואשו מלהגיע בחזרה למולדתם, וכן בספר – תמונות מסין, יפן, מקסיקו, גווטמלה והודו.

מסתבר, שתחנתם הראשונה הקבועה של השבטים היתה באפגניסטן. לאחר שהתיישבו בה, החליטו, בהשפעת הלויים, מנהיגיהם, לשוב לארץ שממנה הוגלו. מצויידים במפות עתיקות ומודעים לעובדה שכדור הארץ עגול, החליטו לשלוח מחנה חלוץ, שכלל נציגים של כל עשרת השבטים, לעבר איי יפן. בחושבם בטעות כי זוהי יבשת אפריקה. הם סברו שמשם (מאפריקה), תהיה הדרך לארץ ישראל קצרה.

המסע המפרך שעברו דרך תורכיסטן הסינית, התיש את ההולכים והם החלו פורשים ממנו בצדי הדרך. רבים מהפורשים הראשונים היו מבני שבט מנשה, שהפכו לקהילות ישראליות קטנות. משפחות שהוסיפו נדוד ממחנה החלוץ, הדרימו לתוך ארץ סין והתיישבו במורדות הריה. במאה ה-3 לפנה"ס היו בכל סין בתי מקדש ישראליים רבים, וב-641 לספירה, היו בגדה המערבית של הנהר הצהוב, ארבעה בתי מקדש ישראליים, שהמו אדם בשבתות ובחגים.

המשך בשבוע הבא.