קרוואן לשניים מאת מייקל זדוריאן

כתבה: ד"ר רותי קלמן

אלה וג'ון, זוג זקנים, הנשואים זה לזה ששים שנה, יוצאים לטיול אחרון בקרוואן מביתם שבדטרויט (במדינת מישיגן שבארה"ב) בדרך לדיסנילנד (שבמדינת קליפורניה). על הכריכה האחורית של הספר כתוב: "ספר מרגש זה של מייקל זדוריאן, על נסיעה בלתי נשכחת של זוג בדמדומי חייו הנחוש להגיע אל קצה הדרך בתנאיו שלו, יהפוך בקרוב לסרט בכיכובם של הלן מירן ודונלד סאתרלנד".

ג'ון כבר לא תמיד מודע לנעשה סביבו, וסובל מאלצהיימר מתקדם, שמנתק אותו רוב הזמן מהבנה, ואפילו את אשתו הוא לפעמים לא מזהה. אלה נמצאת בעיצומם של טיפולים במחלת הסרטן.
למרות מחאותיהם של שני ילדיה, שאף הם כבר לא צעירים, וממש בניגוד לעצת רופאיה, היא מחליטה לעשות מעשה. עוזבת באמצע הטיפולים, לוקחת את בעלה שעדיין נוהג ללא שום קושי בקרוואן (קרונופש) המשפחתי, מכוונת את ג'ון לעלות על כביש 66 המיתולוגי הישן, ולנסוע את כל הדרך לדיסנילנד.

"מתחילים בבוקר על הכביש הבין-מדינתי בין אינדיאנה לשיקגו, שם אנחנו מתחברים לכביש 66 בנקודת ההתחלה הרשמית שלו... אף שהמוח שלו מתערפל, הוא עדיין נהג מעולה. הוא מזכיר לי את דסטין הופמן בסרט איש הגשם... ברגע שהוא נכנס לקצב של נהיגה למרחקים ארוכים, כל מה שצריך זה הכוונה (התפקיד שלי – האחראית על המפות), להתעלם מכל היציאות הפתאומיות והלא צפויות, ולחפש במראה את הסכנה שמתקרבת במהירות."

הדרך צופנת איתה גם בעיות. כשהם נתקלים בבעיה מכנית באוטו ומזעיקים עזרה, מגיעים שני אנשים שרוצים את כספם, אך נתקלים בעוז רוחה של אלה, כשהיא שולפת אקדח למולם.
מהי המטרה הסופית של הטיול, אנו מגלים רק בסוף, אבל הספר הזה, שהוא המסע שלהם, יפה לקריאה, ומלא באהבה וכבוד שלה אליו, בקשר שביניהם, בצפייה על דרך התמודדותה עם הבדידות שלה (מחליטה לבד, מבצעת לבד, מכוונת, וחושבת בשביל שניהם), לצד היכולת למצות את הזמן האחרון שעוד יש להם להיות יחד עלי אדמות, בדרך יפה. מחשבותיה מלוות בהומור "... עכשיו יש לנו את כל הזמן שבעולם. חוץ מהעובדה שאני מתפרקת וג'ון בקושי זוכר איך קוראים לו, אבל זה בסדר. אני זוכרת. שנינו ביחד יוצרים אדם אחד שלם."

הוא נוהג בכביש 66, המסמל, כמוהם, משהו שהיה טוב והתיישן, ובמקומות רבים כבר נעלם ונקבר מתחת לכביש המהיר, כבר אין בו  תועלת רבה, רוב הנוסעים כבר לא ישתמשו בו, אבל הוא רווי בנוסטלגיה, נופים יפים בדרך ואהבה לעולם שהיה.
בקרונופש אגורים מירב הזיכרונות שלהם על נסיעות משותפות, ארוכות טווח, עם ילדיהם. כדי לעודד את זיכרונותיו של ג'ון, ולהתרפק על אלו שלה, מקרינה אלה, בכל חנייה שלהם, שקופיות של תמונות משפחתיות. שניהם נזכרים, וזוכים לרגעים רבים של חסד ונועם.