אמא יש רק אחת (וגם זה לא מספיק) מאת אסתר הורן

כתבה: ד"ר רותי קלמן

לכבוד יום המשפחה לקחתי לידיי ספר מצחיק ונכון, המתאר אנקדוטות אמיתיות לגמרי עם הקטנים שלנו, מזווית ראייה הומוריסטית לגמרי. עיקר מטרתו של הספר בשבירת מיתוסים, דוגמת: "אוכל זה לא משחק" "אני אקבע כמה, מה ומתי תאכל, כי אני הגדולה" "הוא ישן כמו תינוק" "רק המומחים יודעים מה הילד צריך" "הילד שלי יגדל על זמן ומוצרים איכותיים בלבד" "הוא קטן, הוא ממילא עוד לא מבין" ו"ילד יונק מטופח ושמח יהיה תמיד בריא"...

הורן פותחת בתיאור הרחצה: "המטרה העיקרית של האמבטיה... היא ביצוע מגוון אינסופי של מחקרים, אשר תגליתו של ארכימדס היא בלי ספק הקטנה שבהם. זה המקום... לבדוק את הווליום השונה שניתן להפיק מפי ההורים כאשר משפריצים עליהם כמויות מים בלתי מוגבלות, וכמה מצחיק הם מגיבים כאשר הברווז משפריץ במפתיע לתוך נעליהם ממש..."

אכילת מוצקים היא גם כן רגע מאד מרגש. למען הדיוק, "זה אמור היה להיות רגע מאוד מרגש לו הוא באמת היה אוכל משהו. אבל הוא לא. את מושיבה אותו בכיסאו המפואר ובחגיגיות גדולה מושיטה את הכפית לפיו, והילד מסובב את ראשו בסירוב... הוא... יצליח לתפוש את הכפית, ואת האוכל, ולמרוח אותו על עצמו, ועל הכיסא, ועלייך, ועל הרצפה... למחרת, את כבר לומדת את הלקח, ומוצאת סוף סוף שימוש לניילון שנשאר ממלחמות המפרץ השונות, ואת מניילנת את המטבח, את עצמך ואת הכיסא בקפידה. לאחר מכן את שוב מנסה להאכיל את הילד, וזה מגלה תושייה מעורבת באינטליגנציה אופיינית לגאון של אמא, ומוצא את דרכי הגישה הסודיות דרכן אפשר לעבור את הניילונים וללכלך ביסודיות את המטבח."

הקטע הבא מוקדש לבני ולכלתי, שמאד שמחים שהקטן שלהם אוכל מהצלחת, אבל מתפוצצים כשהוא מתחיל להעיף את כל תכולת הצלחת, הצלחת עצמה, וכל מה שבסביבה. כשההורה מבין שאי אפשר להאכיל את הילד, והוא רוצה לבד "את מתחילה להכין לילד אוכל אצבעות. והוא באמת תופס את האוכל באצבעותיו, ואז הוא מתחיל לערוך מחקרים. הוא בודק אם המזון נשבר, ואם הוא נמרח, ואיפה. הוא יוצר בו ציורים נפלאים על השולחן, על הפנים, על הראש, ועלייך. חלילה לך להתערב, ולנסות לברר מה בקשר לאכילה. עכשיו הילד יוצר, הוא עסוק..."

או התיאור המלבב של מאבק הילד בתרופה שאמורה להיכנס לפה "הרך מצידו, שאינו רגיל בהתייחסות אלימה ובלתי מכבדת כל כך,אוזר את כל הכוחות המצויים בגוף הזעיר והופך לא רק לקשה אלא אף ללוחם עז להפתיע. כבר כאשר הוא רואה אותך מתקרבת עם התרופה, הוא הופך לאמן לחימה מזרחי בעל גמישות וכוחות מאגיים של חתול..."

ולא נותר לנו אלא לצחוק, וליהנות מהמשפחה.