יום שלישי, 21 בינואר 2020

'הפונדק האדום: סיפור בלשי־פילוסופי' מאת אונורה דה בלזק מצרפתית: ראובן מירן

כתבה: ד"ר רותי קלמן


אונורה דה בלזק סופר צרפתי שנולד בסוף המאה ה-18 וחי עד למחצית המאה ה-19 מפורסם בסגנון הכתיבה הריאליסטי שלו, שבו תיאר בעין נאמנה את חיי החברה הפריזאית, על יופיים וכיעורם. זכור לי שלמדתי בתקופת התיכון את יצירתו "אז'ני גראנדה", ולא יכולתי שלא להתפעל מהתיאור המפורט כל כך של מבנה הבית, והמחשבות המלוות את האב הקמצן מצד אחד, ואת רוחב ליבה של בתו, אז'ני.

בספרון שיצא לאור לאחרונה, מופיע סיפורו של בלזק 'הפונדק האדום'. זהו סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. הראשון מסופר על ידי בחור צעיר, שמשתתף בארוחת ערב מכובדת שמקיים בנקאי פריזאי לכבוד ידיד גרמני בשם הרמן. אורח הכבוד הגרמני, מספר לבאי הסעודה סיפור שנחשף אליו במהלך תקופת המלחמה, שאז בילה חלק מזמנו בכלא, והתוודע לגורלו נוגע הלב של פרוספר מניאן. פרוספר שירת בצבא הצרפתי ככירורג צעיר, והוא מספר להרמן את קורות הלילה שעבר. במהלך הארוחה החגיגית לכבודו, מספר הרמן על מה שאירע אז.
אותו לילה גורלי, ישבו בפונדק בעיר אנדרנאך שבגרמניה, שני חברים, כירורגים צעירים בצבא צרפת, פרוספר ופרדריק, שלקחו את החדר האחרון. בעודם מסבים בפונדק לארוחת הערב, מצטרף אליהם סוחר גרמני בשם ואנהלפר. הם מתיידדים ובטוב ליבם ביין, פותחים את הלבבות. כשפרוספר מציע בנדיבות לסוחר את מיטתו, כי לא נותרו מיטות, הוא אינו יודע במה הוא מסתבך. ואנהלפר בתמימותו, מודה לו, ומציין כמעט בדרך אגב, שהוא ירגיש כך בטוח, כי במזוודה שלו יש הון של כסף. כולם הולכים לישון, אבל פרוספר אינו מצליח להירדם. בדמיונו, הוא כבר בעליו של הכסף הרב של ואנהלפר. הוא קונה, סוחר, מסדר לעצמו את חייו ואת חיי אימו, ומגיע בדמיונו אפילו להיות ראש העיר של בווה, מקום הולדתו. ואז מגיע השלב המעשי יותר. 
בעוד חברו פרדריק והסוחר ישנים, מתחיל פרוספר לחשוב כיצד ייטול את חייו של הסוחר, כדי להשיג את כספו. הוא מכין את איזמל המנתחים שלו, פותח את החלון בזהירות, ולפני שהוא מגיע ממש לשלב הביצוע, הוא מחליט ליטול פסק זמן כדי לנשום אוויר צח. הוא יוצא החוצה, מתחיל להצטער על מחשבותיו, וחוזר בו מהתוכנית הזדונית. הוא נכנס. נושם לרווחה, ונרדם.
כשהוא קם בבוקר, לקול זעקות שבר, הוא מגלה שהוא מכוסה בדם, וראשו של ואנהלפר רחוק מגופו המת. חברו פרדריק נעלם. מי באמת רצח? האם למרות שלא הוא רצח, הוא צריך להרגיש יסורי מצפון? שהרי התכוון לרצוח, והאם הצעיר הדובר, ששומע מהרמן את הסיפור, וחושד בפרדריק, יכול לשאת לאישה את ויקטורין, בתו של חשוד ברצח? שאלות מוסריות ופילוסופיות נשאלות באומץ. בהחלט חומר למחשבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה