'הרצח המסתורי בסטאייל' מאת אגאטה כריסטי עברית: א. בן דן

כתבה: ד"ר רותי קלמן

חזרתי לקלאסיקה הבלשית העולמית עם הספר הראשון מפרי עטה של דיים אגאטה כריסטי (הדיים הוא תואר אבירות שהוענק לה במסגרת מסדר האימפריה הבריטית). 78 ספריה של כריסטי תורגמו ל-44 שפות, ונמכרו בכ-2 מיליארד עותקים.

כריסטי יצרה במהלך שנות כתיבתה שני גיבורים אלמותיים: הראשון, והידוע יותר מבין שניהם, הוא הרקול פוארו, הבלש הבלגי, נמוך הקומה, הנקלע לפרשיות מסתורין שונות ברחבי העולם. הוא עוזר, במחשבתו הבהירה, המסודרת וההגיונית, למשטרה ולבולשת לפתור אותן. הדמות השנייה שיצרה כריסטי בחלק מספריה היא מיס ג'יין מארפל, המתגוררת בכפר שקט מאד ועוזרת למשטרה ולבולשת לפתור אותן תעלומות.

הרקול פוארו הוא המככב בסיפור הבלשי שלפנינו, כשהוא ועוד מספר פליטים בלגים מוצאים בבריטניה מקלט זמני במהלך מלחמת העולם השנייה. חברו, קפיטן האסטינגס, קצין בריטי בדימוס, פוגש אותו בסביבת אחוזת סטאייל שבמחוז אסקס. כשמתרחשת הדרמה עם מותה של הגבירה, מרת אינגלתורפ, אמו החורגת של חברו, ג'והן קאוונדיש, מהרעלה, נזכר האסטינגס ביכולתו המופלאה של פוארו לפתור תעלומות בלשיות, ואת עובדת הימצאו בסביבה, ולכן בהסכמת ג'והן קאוונדיש, האמור לרשת את אחוזת סטאייל, הם מזמינים את הבלש הבלגי לחקור.

העלילה מותחת. הקורא ייסחף בחשדות שמעוררים כמעט כל הגיבורים. אלפרד אינגלתורפ, הבעל הטרי, הצעיר והדוחה של הגבירה, שאת שמו הגתה הגבירה פעמיים לפני מותה; ד"ר בראונשטיין, המומחה לרעלים, המבקר לעיתים קרובות מדי באחוזה; לאורנס, אחיו של ג'והן המתעניין ברעל מסויים במעבדתה של סינתיה; ג'והן שאמור היה לרשת את האחוזה על פי צוואה ישנה, ואשר המריבה בינו לבין אימו החורגת נשמעה על־ידי כולם, ואשתו, מרי קאוונדיש, ששוחחה עם הגבירה לפני לכתה לישון.  

כשהחשד יתחזק לגבי אחד מהם, תדאג כריסטי  להזיז את החשדות לכיוון אחר. היחידי שמבין יותר מכולם, ולפני כולם, הוא פוארו, שמנווט את שאלותיו, לכיוונים הנראים לעיתים, רק לכאורה, תמוהים ולא רלוונטיים. כמו במקרה של  התיחקור שהוא עושה בעניין הגננים. "למעשה, אני בטוח שצוואה זו נערכה ונחתמה לא לפני אתמול אחר הצהרים", הודיע פוארו בבטחה. "מה? לא ייתכן!" קראו שני הגברים פה אחד. פוארו פנה אל ג'והן. "אם תרשני לשלוח לקרוא לכאן את הגנן שלך, אוכל להוכיח את דברי". "הו, אדרבא, שלח וקרא אותו לכאן, אולם --- אינני מבין מה הקשר בין הגנן..." 

כשמתברר שהמנוחה ביקשה מהגננים להביא טופס צוואה, והחתימה אותם כעדים, קורא ג'והן "אל אלהים... איזה תזויג מקרים מוזר" "מה כונתך – 'תזויג מקרים'?" "עריכת צוואה חדשה בדיוק ביום בו מתה!" אמר ג'והן. מר וולס כעכע בגרונו והעיר ביבושת: "האם אתה בטוח, קאוונדיש, שזהו תזויג מקרים בלבד?". 

את שאריותיה המפוחמות של צוואה אחרונה זו מצא פוארו בתוך האח. מי היה היורש בצוואה האחרונה? מדוע שינתה מרת אינגלתורפ את צוואתה? ומי היה נהנה בעיקר ממותה? כולם חשודים, עד שמתבררת האמת המפתיעה.

אגאטה כריסטי – מי שאחראית לספרי מתח רבים וטובים, שחלקם הפכו לסרטים, ביניהם 'רצח באוריינט אקספרס', ו'מוות על הנילוס' – מותחת, מלהטטת, מביימת, ושומרת אותנו תוהים עד הרגע האחרון. ספרות בלשית במיטבה.