האנאלפביתית שידעה לספור מאת יונָס יונָסון

כתבה: ד"ר רותי קלמן

לא היה לי ספק, שנָכונה לי חוויית קריאה מהנה ומחויכת בספר 'האנאלפביתית שידעה לספור', ואכן – לא התאכזבתי.
את הספר כתב יונָס יונָסון, הסופר השבדי, שכתב את 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם". שני הספרים הפכו במהרה לרבי-מכר בינלאומיים, מה שמבסס את מעמדו של יונס יונסון כאחד מגדולי ההומוריסטים בספרות היום.
לכאורה אוסף גדול של אירועי נַאנְסֶנֽס (שטויות), של דברים לא הגיוניים. אך לאמיתו של דבר זהו רומן מבריק ושנון. ובדיוק לעניין זה מתייחס המוטו של פרק 1, במובאה של הוגה דעות אלמוני: "ההבדל בין טיפשות לגאונות הוא שלגאונות יש גבולות".
גיבורת הרומן היא נומבקו, נערה שחורה מסוואטו, בתקופה של האפרטהייד, ההפרדה הגזעית בדרום אפריקה. נערה שהייתה אמורה לסיים את חייה מוקדם, כמו כל האחרים סביבה, עם אלכוהול, סמים ואפאטיות. כך גם אמה, וכנראה גם אביה, שמעולם לא הכירה. כבר מגיל חמש היא עובדת במחראות בפינוי חביות, אבל בניגוד לאלה שמסביבה, שמעולם לא למדו, ולכן נקראו אנאלפביתים, מגלה אמה עד מהרה, שבתה מסוגלת לֽחֲשֵׁב. היא כמובן מנצלת את זה לצרכיה, לרכישת אלכוהול, אך היא נפטרת צעירה, ונומבקו הופכת למנהלת מוכשרת. היא משנה את השיטה הכלכלית הנהוגה במקום, ויוצרת מקום ריווחי יותר. אך פיט דו טואה, הממונה עליה מטעם העירייה, מרגיש מאויים בגללה, ואינו יכול לסבול את חכמתה של שחורת העור. היא עוזבת, לראשונה בחייה את סוואטו, כשהיא כבר יודעת לקרוא ולכתוב.

היא מגיעה למרכז יוהנסבורג, בדרכה לספרייה הלאומית. אך ברגע שהיא נטועה על מקומה, נפעמת מהמכוניות הגדולות ומהתנועה על הכביש  - היא נדרסת. והנה שיטת ה"אפרטהייד". למרות שהיא זו שנפגעה – הנהג הוא 'מהנדס' לבן, ולכן היא האשמה, שנתנה לו לדרוס אותה. היא נשפטת לשבע שנות עבודה בביתו כמנקה. מכאן יתגלגלו העניינים אחרת לגמרי מהצפוי. נומבקו מנקה בביתו של ה'מהנדס', המוקף בגדרות חשמליות, כלבים, ושאר אמצעי הגנה. ה'מהנדס' אמור להיות מומחה בפצצות אטום. לאמיתו של דבר, הוא השיג כנראה את תוארו במירמה, וטיפשותו היא מהסוג של "ללא גבולות". נומבקו הולכת ומשכילה לצד ניקוי הבית, לומדת מהטלוויזיה בעודה מקרצפת את הרצפות, קוראת את כל הספרים שבביתו, שרובם בתחום הריאלי וההנדסי, ועד מהרה, קולט ה'מהנדס' ש"הזאתי-נו-מה-שמה" – כפי שהוא מכנה אותה במחשבתו, ולא רק במחשבתו, מתוך זלזול – מבינה יותר ממנו בכל נושא בעצם.

העלילה הופכת למסובכת מרגע לרגע. נומבקו מוצאת עצמה מסתובבת עם פצצת אטום ברחבי שבדיה (הלא-גרעינית), ביחד עם הולגר 1, סלסטין הזועמת, והולגר 2. בין דפי הספר אנו מוצאים אפילו את שמעון פרס, אהוד אולמרט ושני סוכני מוסד ישראלים. מצחיק, מבריק ומומלץ.