בת של רב מאת אביגיל גרץ

כתבה: ד"ר רותי קלמן

את הספר 'בת של רב' מאת אביגיל גרץ, קראתי ושמעתי חליפות. התחלתי בנסיעה ארוכה, שעברה לי במהירות, בעודי מאזינה, לקולה של הקריינית, המעט צרוד, הפורשת לפני, פרק אחר פרק, את הגיגיה וזיכרונותיה של גיבורת הספר. כשחזרתי לביתי, המשכתי בקריאת הספר, אבל קולה של הקריינית המשיך להדהד בי כקולה של הגיבורה בזמן הקריאה.
אלישבע, גיבורת הספר היא בת של רב קהילתי, המוצאת עצמה בקונפליקטים פנימיים גדולים, שבחלקם נובעים מאותה הגדרה של בת רב "אבא שלי אפילו לא נחשב לרב 'על אמת'. כך שאני אפילו לא יכולה ליהנות מהתואר הנחשק של בת רב חסודה שיש לכבוש. כמו בבלדות של טשרניחובסקי, או כמו בסרט 'פוטלוס' שם תיארו יחסים בין בת כומר לפרחח העיירה... שש שנים עברו ועוד לא השתחררתי מהנטל של הכינוי. רק נהייתי מתוחכמת ואני חושבת לעשות על זה סרט... בסוף יסתבר שגם בסיפור הקצר של שטיינברג הקונפליקט העיקרי הוא עם האמא... " (ע' 132), וכאן היא רומזת לקונפליקט שלה עם האם הנעדרת תכופות בשל עבודתה.
בתור הבת השלישית, הצעירה מאחיה, שכבר עזבו את הבית, מרגישה הנערה המתבגרת, שהכל התחיל לפניה. שום דבר לא התחיל איתה, ושום דבר לא מייחד אותה. התלבטויותיה קשורות לאישיותה, ולכבליה כבת רב והתרתם.

בזמן שאימה נוסעת, נשארת המספרת הצעירה, שהיא בתקופת מבחני הבגרות שלה, עם אביה הרב בביתם שבבאר-שבע. יום אחד מופיעה איימי, אשה תמהונית מהקהילה שלהם בניו יורק, מספרת שהיא בארץ לרגל מספר פגישות וראיון, מבקשת לשהות בביתם, ומתנחלת.
האב והבת מנסים להתמודד עם המצב ולנהוג מנהג הכנסת אורחים אמיתית. אבל כל אחד מהם מגיב בצורה אחרת לאורחת, המרגישה מאד בבית, ולכאורה תופסת את מקומה של האם.
ולמרות שהנערה מנסה לבעוט כמעט בכל דבר, הרי שלמרבה ההפתעה היא נהנית מהאורחת, מהיחס שהיא מעניקה לה, מהחום המחבק. היא מוצאת עצמה מקשיבה לה, לומדת ממנה, ורואה אחרת את חייה, את הוריה, ואת מקומה.

כך היא מסכמת במבט בוגר יותר, כשהיא כבר סטודנטית לקולנוע: "איך ביקור אחד קטן יכול לשנות לך את החיים. לאו דווקא בגלל החוכמה הייחודית שלה, או מתוך היחס האישי שהרעיפה עלי ואפילו לא לאור רגעי הצחוק המשפחתיים שחלקנו. היו אלה המסכים שהיא הרימה וחשפה, מבלי משים. היא זיכתה אותי במין תבונה, בינה שאין לי מילים לתארה. אולי איימי דומה לפיה הטובה של פינוקיו, שהגיעה באמצע הלילה והפכה את ליבו העצי לרוטט מחיים ערניים, אבל עד היום לא הייתי בטוחה שאני שמחה על השינוי שנפל בחלקי."
ספר ראשון וראוי לשבח של אביגיל גרץ. הערה אחת. המעברים התכופים בין עבר להווה, מבלבלים מעט.