כתבה: ד"ר רותי קלמן
"אמיר ישב ליד שלומקי, שהדהיר את הטנדר לדרך משובשת שהתפתלה בירידה תלולה לעבר נהר הירדן. בעיקול הדרך, בסמוך למניפה רחבה של ענפי עץ דומים שהשתרעה עד הכביש, עצר שלומקי את הטנדר השחור ודומם את המנוע... "זהו, חפרתי לך מספיק היום, עכשיו תורך. הגענו למקום... קח את הזמן. נראה מה אתה יכול לספר לי." "באיזה עניין?" "תגיד לי אתה, אתה חוקר חקלאי, לא?"
קטע זה בספר (ע' 181) הוא נקודת מפנה. נקודה שבה שלומקי, פקח ברשות שמורות הטבע, מתחיל סוף סוף לפעול בנושא שאינו מניח לו כבר עשרות שנים. אז, ביום שישי אחד, רגע לפני כניסת השבת, נמשך שלומקי לעוד סיור אחד בעבודתו. המקום: שרידי "גשר הדודות" שעל שפך הירדן. במקום הוא מוצא גוף שסוע ומדמם של תיירת ניו זילנדית בשם בריגיטה, שעברה אונס והתעללות קשים ביותר. הוא מזעיק עזרה. התיירת מובלת בדחיפות לבית החולים, ושם היא עוברת תקופה ארוכה של החלמה, כששלומקי, שמרגיש אמפטיה ואחריות, שוהה ליד מיטתה פעמים רבות במהלך אותם שבועות, ביחד עם הוריה שהגיעו מחו"ל.
המשטרה כמובן חוקרת, ואפילו חושדת בו. אבל בהיעדר הוכחות, ולאחר שבריגיטה עוזבת את הארץ, נסגר התיק, והפושע מעולם לא נתפס.
השנים חולפות. יערה, אשתו, מבקשת ממנו להניח למקרה בריגיטה. נראה, שהיא עצמה, מבקשת להניח לעניין שטורד את מנוחתה שלה, ואכן, לאחר עשרות שנים, צץ גם הסיפור הקשה של יערה, כשהאשם, במקרה שלה, מתגלה, והיא חושפת בפני בעלה את האמת הכואבת של ילדותה.
אולי זהו הטריגר, שגורם לשלומקי, לשוב לחפש, ולחקור. לכן הוא פונה לאמיר, ידידו, שהוא חוקר חקלאי של מס הכנסה, אך עם רקע של גשש בדואי, שלמד להבין את השטח, בדרך שרק מי שחי מילדותו במדבר, יודע.
ההתקדמות בעלילה מלווה בתמלילים של תכנית רדיו בשם "רוח מזרחית", אותה מנחה ישגב גלילי. זוהי תכנית רדיו שמתמקדת בכל שבוע באירוע דרמטי אחר שעדיין לא פוענח. הנוסחה קבועה. גלילי פותח בחידה למאזיניו, ובאמצעות החידה והסקרנות המתעוררת, הוא מושך את מאזיניו להקשיב עד תום השידור. במהלך השידור הוא גם מראיין דמות מפתח הקשורה לאותו אירוע מדובר. שלומקי, המבלה את רוב זמנו בנסיעות ברחבי השמורה שעליה הוא מופקד, מאזין קבוע לתוכנית זו. חלק מהשידורים, מעניקים לו, כיוון מחשבה ורמזים.
וכך נפתח השידור האחרון של גלילי בספר: "חברים וחברות, מאזינים ומאזינות, באולפן ישגב גלילי. רוח מזרחית זו התוכנית. אז איך מחברים תיירת מניו זילנד, גשר הדודות, פקח רשות שמורות הטבע, גשש בדואי, קצין משטרה בדימוס וארכי-פושע שלא הורשע מעולם? אז איך מחברים? מי שיאזין יבין." (ע' 312).
ואני אומרת: מי שיקרא – יבין. מומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה