כתבה: ד"ר רותי קלמן
בספר המשך זה, עוזבים דון ורוזי את אוסטרליה ומתיישבים בניו-יורק. דון הוא פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קולומביה, ורוזי לומדת רפואה ובמקביל נמצאת בשלבים האחרונים של עבודת הדוקטורט שלה. שלושה ערבים בשבוע הם עובדים יחד בבר קוקטילים. אך את שיגרת חייהם מערערת ההודעה של רוזי "אנחנו בהריון".
דון, המאובחן כבעל תסמונת אספרגר, מתקשה להבין את הודעתה. מאוחר יותר הוא מנסה לשחזר את מה שקרה: "הבנתי שמוחי הותקף במידע ששיבש את גבולות ההיגיון בשלושה מובנים: ראשית, הניסוח "אנחנו בהריון" סתר את יסודות הביולוגיה. הוא הניח שהמצב שלי השתנה איכשהו, בדומה למצבה של רוזי... שנית, זה היה הריון לא מתוכנן... הפרת ההגיון השלישית נבעה מהעובדה שרוזי נהגה ליטול גלולות למניעת הריון, שפונקציית הסיכון שלהן עמדה על פחות מחצי אחוז בשנה... התוצאה היתה בלתי נמנעת. התמוטטות." (ע' 25 – 27).
אחרי שהוא נרגע, הוא לוקח את הפרוייקט, כמו כל פרוייקט בחייו, ברצינות תהומית, בקריאה של מאמרים ובגישה מדעית. אך נתקל במספר בעיות בחיים האמיתיים. אחת הבעיות היא שרוזי מקשיבה לגופה, ומתנהגת כמו כל אשה בהריון, עם חשקים, עם קפריזות ועם עייפות וטשטוש שמאפיינים תקופה זו. השילוב בין תגובותיהם השונות – מצחיק.
לדוגמא: רגע לפני שהיא הולכת לישון היא אומרת שהיא רוצה כוס יין. הוא אומר: "האלכוהול אסור. את עדיין בשליש הראשון." "אם לא תמזוג לי כוס יין, אעשן סיגריה." בהיעדר אפשרות לריסון פיזי או לאלימות, לא יכולתי לעשות דבר כדי למנוע מרוזי לשתות. הבאתי כוס יין לבן לחדר העבודה שלה... רוזי טעמה מהיין. "דון, מהלת את זה במים?" "זה יין מופחת אלכוהול." "אין ספק שעכשיו הוא מופחת." הבטתי בה לוגמת שוב, דמיינתי איך האלכוהול חוצה את דופן השליה, פוגם בתאי המוח, מדיח את ילדנו שטרם נולד מדרגה של איינשטיין הבא לפיזיקאי שיחסר לו אך מעט כדי להוביל את המדע לשיאים חדשים... רוזי הביטה בי. "הצלחת להבהיר את הנקודה שלך. לך לסחוט לי מיץ תפוזים לפני שאתחרט..."
בעיה אחרת מתגלה, כשהוא רוצה ללמוד על הנושא שנקרא 'ילדים', דרך התבוננות בילדים המשחקים במגרש משחקים. הצפייה הופכת אותו לחשוד בפדופיליה, ומסבכת אותו עם המשטרה, וחקירות עם אנשי מקצוע. ניסיונותיו להסתיר מרוזי, כדי שהיא לא תתרגש ותפגע בעוברה, רק מסבכים אותו שוב ושוב.
לעומתו רוזי הולכת ומסתגרת, יוצרת מעגל חדש שכולל רק אותה ואת התינוק, כשספקותיה בדבר יכולתו לתפקד כאבא, מעיבים על הקשר היפה שביניהם. האם יצליח דון להוכיח לה את כשרותו כאבא? קיראו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה