'בית על מים רבים' מאת אמונה אֵלון

כתבה: ד"ר רותי קלמן

השבוע אנו נזכרים בחורבן הקהילות, הלא-ייאמן והלא-נתפש עד היום, של השואה היהודית, והספר הזה, מאיר בצורה מיוחדת היבט שאיננו רגילים לראותו, של שואת יהודי הולנד.
דרך סיפור החיים הבדיוני של הדמות הראשית, סופר בשם יואל בלום, שמגלה את עברו העלום בהולנד של מלחמת העולם השנייה, מצליחה אמונה אֵלון לפתוח לו ולנו את הצוהר למה שעברו היהודים בהולנד באותה התקופה.

הדרך שבה היא עושה זאת – מיוחדת. הסיפור מסופר לנו על ידי יואל, שרוצה לכתוב את סיפור ילדותו, שרק עכשיו הוא מתוודע אליו. תוך כדי שהותו באמסטרדם, והמחקר שהוא עושה במוזיאונים לאמנות, במוזיאון היהודי, הוא מחליט שהוא יכתוב את עצמו, כפי שהצייר ואן גוך צייר את עצמו.
וכך הוא מספר על אמו, סוניה, ילידת הולנד. על אובדן התמימות, ואת חייה, שהולכים ומשחירים עד תֹהו, תחת החוקים והמגבלות המחמירות מיום ליום של השלטון הנאצי בהולנד: "כשסוניה רוכבת על אופניה, היא שומעת את סאון המים הרוחשים למטה מן הכבישים והמדרכות. שומעת איך מתחת לפני העיר גועשים המים הקדמוניים, גועשים ושוצפים ומבקשים לפרוץ ולשטוף את הכל. כמו כל ילד הולנדי היא למדה... את תולדות המים שכיסו את הולנד בעבר... לבה היה מתרחב בגאווה על היותה בת לעם ההולנדי החרוץ והנועז... אבל הנה, היא חושבת לעצמה עכשיו, הנה תש כוחו של הילד האגדי הסותם באצבעו את החור שבסכר. עוד מעט ייפער החור ויעלו המים, תהומות ישובו ויכסו, חושך ישוב ויעטוף. רק רוח אלוהים תרחף על פני המים, אם היה תהיה עדיין בעולם הזה רוח אלוהים." (ע' 183).

"איך זה יכול להיות?" חוזרות הדמויות ושואלות בספר. כולן הולנדיות ממוצא יהודי. איך דברים כאלה יכולים לקרות לעם ההולנדי הטוב והיפה בנפשו הזה. ויואל, שכותב אותם, מתלבט אף הוא כיצד להתמודד עם המציאות שהייתה, והוא מבין את ההבדל בין הכתיבות. "כתיבה ריאליסטית – כדי לתאר את הדברים בדיוק כפי שהם נראים, וכתיבה סוריאליסטית – כדי לתאר את הדברים לא כפי שהם נראים, אלא כפי שהם באמת." (ע' 212), וכך הוא כותב. כשזו שכותבת אותו, הסופרת אמונה אֵלון, מערבבת בסוריאליסטיות מלאה פיסקה מהתנהלותו, פיסקה מתוך ספרו, וכן הלאה, בערבוב שלכאורה מבלבל ,אך לאמיתו של דבר, זו הדרך, שבה נחשף וחושף יואל בלום את אמיתות חייו, ואת המציאות שרק המכונה הנאצית יכולה הייתה לחולל.

מי שמלווה אותו מרחוק, אבל תמיד קרובה מאד, היא אשתו, בת-עמי, ישראלית שורשית, שמצליחה לעגן אותו במציאות, גם בחייהם היומיומיים, וגם כעת ממרחק של מקום, כשהוא חוקר באמסטרדם, והיא ממשיכה להתנהל בישראל. יואל ילמד, לא רק מי שהיה, אלא גם מי שהוא, ומה חשוב באמת.