כתבה: ד"ר רותי קלמן
לגבי העלילה היא מסבירה בסוף הספר: "הרומן נאמן לרוח התנ"ך, ואין בו סטייה מן הכתוב בו. אך כמו ברומנים התנ"כיים הקודמים שלי, מילאתי פערים שנותרו במסופר, ותוך כך הוספתי דגשים ועלילה. בזאת הסתמכתי על מפרשים של הטקסט המקראי ועל מקורות נוספים... וגם על הפירוש והדמיון שלי, כפי שנחוץ ולגיטימי לעשות ברומן." התוצאה – קריאה שוטפת ותחושת אמינות. שאפו.
במרכז הבמה של "מלכת החידות" עומדת מלכת שבא, שהסופרת העניקה לה את השם "בשימה". בשימה היא נערה יפיפייה בת 18 בלבד, אבל יש בה תבונה רבה, כריזמה, הדרת מלכות טבעית, וידע שהוענק לה בעיקר על ידי אביה, מלך שבא, שהכין אותה מילדות למלוך אחריו.
לכאורה מגיעה בשימה לירושלים, אל שלמה המלך, כדי לחוד לו חידות ולבדוק האם חוכמתו גדולה, כפי ששמעה. אבל מאחורי מטרה מוצהרת זו, מסתתרת מטרה חשובה אחרת. בשימה מנסה לשכנע את שלמה לוותר על הסחר הימי שלו בים סוף דרך עציון גבר, הפועל באמצעות קו אוניות משותף עם חירם מלך צור. סחר זה פגע מאד מבחינה כלכלית בשבא ובנייראן הסמוכה אליה, וגם במצריים של פרעה-שישק, שנוכחותו בספר נכלולית וחזקה.
הרעיון להגיע לשלמה בירושלים, היה של אביה, ימים ספורים לפני שנפטר: "הייתי שולח אליו שליח נוסף, שיציע לו בושמי זהב ובשמים במשקל רב מזה שהצעתי לו זה כבר... אבל אני צופה שיסרב גם לכך. אולם, העניין חשוב ודחוף מכדי שיידחה שוב, והגיתי רעיון. את, בתי אשר אהבתי, תיסעי אליו ותגדילי לעשות – כנסיכה וכיורשת המלוכה בארץ שבא תציעי לו נוסף לכל אלה לכרות ברית-אחים בין הממלכות שלנו..."
לאחר מותו של אביה האהוב, הופכת בשימה למלכת שבא, ומחליטה להגיע לירושלים. היא יוצאת למסע, עמוסה במתנות לשלמה המלך. בדרך, היא עוצרת אצל הנסיך חדד מנייראן, ומצרפת מתנות גם ממנו לירושלים, שכן מטרתם משותפת.
בפגישה זו, לאחר שהתוודעה אל הנסיך חדד לראשונה, הם מצליחים לעשות שני דברים: מצד אחד - לריב ולא להבין זה את זה כלל, ומצד שני להתאהב מבלי משים. אהבה שתלך ותעמיק בליבם, עד לפגישתם המחודשת, חודשיים לאחר מכן, כשתחזור בשימה מירושלים.
חוויה צרופה של קריאה, ועל-כך תודתי לחוה עציוני הלוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה