בת המקום מאת לאה איני / ד"ר רותי קלמן

הספר "בת המקום" של לאה איני, מכיל שתי נובלות (נובלה היא סוגה ספרותית שארוכה מסיפור קצר, אך קצרה מרומן). הנובלה הראשונה היא זו, שעל שמה נקרא הספר, והיא פשוט יצירת מופת. כתיבה מעולה, עניין, והעיקר – זווית ראייה מפתיעה.
העלילה מתרחשת בעיירה קטנה בפלורידה, ואנו מתקדמים ומודעים לנעשה דרך מחשבותיה של ג'ניפר, המכונה סמוקי, נערה גדולת מידות, המוגבלת בשכלה. סמוקי חיה בבית בעייתי, עד שאומצה על-ידי גברת סולומון, זקנה יהודיה, שעברה את השואה, והחליטה להציל את הילדה מגורלה, כשהיא מחנכת אותה על-פי דרכה.
לסמוקי יש אחות, שרלוט, שעדיין חיה בבית הוריה ועדיין סובלת מאלימות אביה. בעלה בכלא, ויש לה שני ילדים צעירים ונבונים, האוהבים מאד את דודתם המיוחדת. בחגים ולעיתים בסופי שבוע הם מתגנבים לביתה הגדול של גברת סולומון, שברגישות ובתבונה, מעלימה עין מנוכחותם.
מדהים לראות את החיים מזווית הראייה של סמוקי. מה היא קולטת. אילו חיישני רגישות יש לה. מה חשוב לה (המשפחה שלה וכלבי הים, אותם היא יוצרת ממתכות, שהיא מוצאת במיזבלה שליד הבית), ואיזה התחכמויות היא מנסה, למרות שכלה המוגבל, כדי לעזור למשפחתה וליצירותיה.
לאחר מותה של הגברת סולומון, נפתחת הצוואה. סמוקי לא מקבלת את הבית, או סכום כסף כלשהו, אבל אמורה לעבור להוואי, לחסותו של ד"ר מנואה המסתורי, זואולוג, המגדל תנינים בחווה. על-פי התמונות המפוזרות בבית, מבינה סמוקי שלגברת סולומון היה בן, שעליו היא לא דיברה. והנה לאחר מותה, מופיע בבית הבן... שהפך לבת.
העלילה מתפתחת. ד"ר מנואה מגיע אף הוא, ודברים מעניינים מתרחשים טרם החזרה להוואי. האם תמתין סמוקי לגורל או תפעל לשנותו? נושא הגורלות הוא בהחלט מוטיב משמעותי בנובלה, ואפילו רמז מקדים. קיראו ותיהנו.
הנובלה השנייה בספר זה נקראת "ספרא". המקום: בית ספר פרטי דמיוני בתל-אביב הנקרא "ספרא". בית-הספר מצטייר כהזוי, 4- 5 ילדים בכיתה, בלי פיקוח, ועם מנהלת, שרודה גם במורים שלה.
מלבד קטע הפתיחה שבו מתמקדת המצלמה, לכאורה, ביובל גולני, בחור צפוני, ש"עף על עצמו", כשהוא בשירותי בית-הספר, מועברות יתר ההתרחשויות דרך תודעתה של  נערה בשם לאה, ולכן לפעמים אנו מקבלים רק חצאי משפטים ומעברים אסוציאטיביים.
 בניגוד ליובל "יובי" שחף, שבא כנראה מצפון תל-אביב, אבל מתנהג כמו ילד אשפתות, מגיעה לאה מבית עני בבת-ים. להורים אין שמץ של מושג מה עושה בתם בבית הספר או מחוצה לו, ולא נראה שזה מעניין אותם במיוחד. הם לא סועדים אותה כשהיא חולה לעתים קרובות, ולמרות הרקע, לאה היא ילדה טובה, שאוהבת ללמוד. היא פריקית של מלים, ויש לה ידע נרחב בספרות הקלאסית. דרך הפריזמה של יצירות הספרות שקראה היא לומדת את החיים ושורדת.