יום שלישי, 5 במאי 2015

לנקות את יפו מאת שירז אפיק

כתבה: ד"ר רותי קלמן

גיבור הספר "לנקות את יפו" של שירז אפיק, הוא אוֹרי, נער מחונן בן 14 הלומד בבית ספר יפואי אינטגרטיבי (משולב) של מחוננים יהודים וערבים. הוא אינו מקובל בחברה, ובנו של נדבן בית הספר, דן מצגר, אף נוהג להתעלל בו במכות ובהערות עוקצניות ביחד עם חבריו. מה שעוזר לאוֹרי להחזיק מעמד בבית הספר הוא נגינתו בפסנתר בהצגה שמתכוונים תלמידי בית הספר להעלות לסיום השנה. ההצגה מבוססת על הספר "ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמאט, ולא בכדי בחרה הסופרת שירז אפיק במחזה זה.

המחזה הוא על אשה זקנה בשם קלייר המגיעה לביקור בעיר הולדתה. היא מציעה לבני העיר המרוששים סכומי כסף גדולים, ובתמורה היא רוצה שירצחו את איל, אהובה הראשון, שזנח אותה, ומועמד לראשות העיר. התלמידים מציינים שנושאי המחזה הם: "נקמה", "לב שבור", ו"הכוח שיש לכסף". (ע' 52), והמורה מוסיפה: "בחרתי להעלות את המחזה הזה כי הוא עוסק בהשחתת המידות... הרף המוסרי של תושבי גילן הולך ויורד עם כל רכישה שהם מבצעים בכספה של קלייר... הרעיון לרצוח את איל, שזעזע אותם בהתחלה, נראה להם פתאום כמו פתרון לא רע... אין רוצח אחד, ישנה עיירה שלמה, שביצעה או לא ביצעה את הפשע... תחשבו מתי מצאתם את עצמכם במצבים כאלה... בנסיבות מסוימות, כל אחד מאיתנו היה עלול להיות תושב גילן"...
הוריו של אוֹרי מתגרשים במהלך הסיפור, ובתקופה שהוא זקוק להגנתם, הם לא משתפים פעולה, לא ביניהם ולא איתו, ומניחים לו להתמודד לבד. ברגעים אלה של שפל, הוא פוגש בחור חזק וכריזמטי בשם "גולן". גולן הוא ימני קיצוני, ומתגלה כשונא ערבים. הוא גם אומר במפורש, שהיה רוצה "לנקות" את יפו" מהערבים. למרות שדעתו שונה מאד מדעתו של אורי, שחי עם הערבים בשלום, ואפילו מאוהב קצת בחאלד, המשתתף אף הוא בחזרות להצגה, נמשך אורי לכוחניותו ולמילותיו המעודדות של גולן, והוא רואה בו את האח הגדול, את החבר שאין לו, ואת התחליף לאב, שנטש את הבית.

גולן מעניק לאורי את הביטחון שהיה חסר לו. בעידודו, מוצא עצמו אוֹרי שובר לדן מצגר את אפו, מתיידד עם גלית, הנערה העצמאית והמשוחררת, וקצת מדבר עם חאלד. אבל אז מציעים לו למלא תפקיד מכריע במזימת הימניים הקיצונים. המזימה: לחדור להצגת סוף השנה, ולחסל את כל הערבים שבמקום. תחושת הכוח, ותחושת הנקמה, מפעפעים לאט לאט אל נפש הנער, והוא מחליט, לשתף פעולה.
התכנונים משתבשים לאחר האסון של חאלד, המשחק בחזרות להצגה את איל, הקורבן המיועד, אך הופך לקורבן בעצמו. בכך, הוא מציל את יפו.
ספר מצויין! כתיבה מעולה, זורמת, וטיפול אמיץ בנושא רגיש של הסופרת שירז אפיק.


אין תגובות:

פרסום תגובה