'החיים שנועדו לי' מאת קריסטין הרמל. מאנגלית: ניצה פלד

כתבה: ד"ר רותי קלמן

כמו בספר "המתיקות שבשכחה" של קריסטין הרמל, גם בספר זה שלה, הכתיבה זורמת, מעניינת, ומפתיעה במעברים זורמים ומקושרים להפליא בין חלום למציאות.

גיבורת הספר היא קייט (קייטלין), אשר איבדה, שתים עשרה שנים קודם לכן, את בעלה האהוב, פטריק, בתאונה, שנתיים אחרי שנישאה לו. קייט שוקעת בעבודתה עם ילדים כמרפאה במוסיקה, והיא עומדת לפתוח בפרק ב' של חייה, עם דן, המצטייר כגבר יפה ומוצלח.

למרות הצעת הנישואין של דן, מטרידה את קייט העובדה שכנראה לא תוכל ללדת ילדים. ואז היא מתעוררת לאור בהיר מאד בחדר. לתדהמתה היא רואה את פטריק, בעלה שנהרג, כשהוא שוכב לצידה במיטה, בוגר ב-12 שנה, ומתפקד כאילו כלום לא קרה. לחדר נכנסת גם ילדה בת 12, שקוראת לה אמא, ושניהם מתייחסים אליה, כאילו היא חיה איתם כל הזמן, כשהם צוחקים על שאלותיה והתנהגותה.

בתוך תוכה, היא מופתעת לגלות, שהיא יודעת פרטים רבים מחיי "בתה", כולל תאריך לידתה (ארבעה חודשים לפני שפטריק והיא נפגשו, מה שמבהיר לה שלא היא ילדה אותה). היא יודעת בדיוק במה פטריק עובד, כשהיא זוכרת כל מיני פרטים מחייהם המשותפים עד כה. היא, כמובן, אינה יכולה להסביר את העניין. אך נהנית להיות איתם. בשלב מסוים הם מתחילים להיטשטש והיא מוצאת עצמה שוב בעולמה הרגיל.

סוזן חברתה, איבדה אף היא את בעלה הראשון. אך מאז היא הצליחה לבנות לעצמה חיים חדשים, ואף ילדה בת. קייט, מנסה ללמוד מניסיונה של סוזן, שאומרת לה: "את פשוט צריכה לחשוב על זה כמו על חיים אחרים... אולי לא החיים שנועדו לך, אולי אפילו לא החיים שחשבת שיהיו לך. אבל גם אלה החיים שלך, בדיוק כמו הקודמים..." אני מתלבטת אם לספר לה כמה חי פטריק נראה לי, אבל יודעת שזה יישמע מטורף. בעצם זה באמת מטורף. "עשיתי טעות שהסכמתי להצעה של דן?" אני שואלת אותה. "כשבתוך תוכי אני עדיין מאוהבת בפטריק?" "לא," היא אומרת בתקיפות. "את תמיד תאהבי את פטריק. וזה בסדר. את רק חייבת להזכיר לעצמך שהוא כבר לא נמצא איתנו." "אבל מה אם הוא כן נמצא?" אני לוחשת. "מה?" אני מהססת. "נדמה לי שאני לא יודעת איך לתת לו ללכת."

במהלך הספר, עוד תפגוש קייט את בעלה המנוח ואת האנה "בִּתָּה", פעמים מספר. בכל פעם, היא תהיה מודעת לכך, שהיא לא באמת שייכת לעולם הזה. מצד שני, כל כך טוב לה לחיות את החיים שהיא חושבת שנועדו לה מלכתחילה, שקשה לה לוותר עליהם. במיוחד לו על האנה, בתה, בחיים אלו. החלומות, הכמעט-מציאותיים הללו, יובילו אותה לנתיב הנכון, לחיים הנכונים לה, להשלמה ולאושר.