'רילוקיישן' מאת ליאור הראל

כתבה: ד"ר רותי קלמן

משפחת קציר עוזבת זמנית את הקיבוץ ונוסעת לשלוש שנים לברצלונה בעקבות עסקיו של תמיר, אב המשפחה. חייהם בברצלונה מועברים אלינו, מנקודת הראות של דרור, אימן של מיקה, שי ונועה, ולעיתים גם מהרהורי ליבו של תמיר.
לחיות שלוש שנים בארץ זרה, הוא מצב לא פשוט, שמתאפשר בעיקר במציאת משפחה חלופית – זוגות ישראלים וחצי ישראלים, שעוזרים להם לעבור משברים, כשכולם מחוברים בטבור לדבר אחד עיקרי, לישראל ולישראליות. זה מתבטא לדוגמא במצרכי "יסוד" ישראליים שהם מרגישים בחסרונם, כמו: שוקולד השחר, שקדי מרק ומלפפונים חמוצים.
כשהם קופצים לחודש לארץ, היא רואה את הבנות קורנות כשהן רואות את המגן דוד על המטוס. "היא שלפה את הנייד מהתיק וצילמה את הבנות הקורנות על רקע מגן הדוד הקטן. 'לא יעזור כלום,' חשבה, 'הרגשת השייכות למשהו שגדול מהיום-יום, אין לה תחליף, והיא בטח לא קיימת בברצלונה. לא משנה כמה שנים נגור כאן, תמיד נהיה זרים."
הישראליות שלה שם, היא גם להיצמד לחברות ישראליות אחרות. לחגוג חגים ישראליים יחד על חומוס ופלאפל ו"על האש", ולראות כל בוקר תוכניות ישראליות במחשב, להתעדכן על הנעשה בארץ, ולדאוג כשהמצב מתחמם.
המגורים רחוק מהבית בארץ ומהמשפחה האוהבת ועוזרת ומבקרת, גורמים גם ליחסים בין דרור לתמיר להתחדד, להשתנות, להגיע לנקודת רתיחה, וללמוד על עצמם דברים חדשים. כמובן השהות הקרובה עם הילדות, משנה את הקשר ביניהם, תוך התמודדות גם עם הבעייה הנוירולוגיות של מיקה, בתם הבכורה. השריטה הכי גדולה של דרור קשורה לזמר יהודה פוליקר, כשהיא מאד מחוברת לשיריו ולו עצמו, בדרגה של מעריצה בת עֶשְׂרֵה. היא גם צריכה להתמודד עם תכונותיה הרעות, כמו הצעקות וההתפרצויות והקניות שנובעות משיעמום.

שעות הפנאי יאפשרו לה ללמוד ריקודים, ולהכיר את פראן המדריך, את רוז מבית גיל הזהב, את ארז שיהפוך לידיד נפש ולמורה לספרדית לבנות, ואת בן זוגו ג'ורדי, שיישמש לה מעסה ומנטור כאחד. "לפני הקטע הפיזי," ג'ורדי הסביר לה באנגלית-ספרדית ייחודית, "נטפל קצת בנפש. חוץ מהבנות ותמיר, מה את רוצה? מה היית רוצה שיקרה לך, דרור, בלי קשר לאף אחד אחר?" היא הביטה בו מופתעת, לא היה לה מושג מה לענות, "כל כך הרבה שנים אני אימא של... והאישה של... בחיי שאין לי מושג..." כשהוא מתעקש שהיא תביט בעיניו ותחשוב על משהו – היא קולטת "אתה יודע, יש משהו... אני רוצה לכתוב ספר, רומן." פרפקטו, מואי ביין," לקח את ידה השנייה, "אז זה מה שאת צריכה לעשות בזמן הפנוי שלך פה. לשבת ולכתוב."
דרך הכתיבה, תלמד דרור להיפתח אל עצמה, ולהקשיב לרצונותיה. הספר הזה יאפשר לה לראות את הדברים אחרת, להבין מה חשוב, לקבל משוב חיובי ולהתעצם.