אנה רודיק היא נערה בת שש עשרה. הוריה נפרדו כשהייתה בת ארבע. האב לא יוצר קשר עם בתו, ואמה המדענית עסוקה בעולמה, ואינה דואגת אפילו לצרכיה הבסיסיים של אנה, כמו חימום הבית בחורף, ואוכל מבושל. גם את רוב שעותיה בבית מבלה האם בחדר עבודתה.
מי שיצליח לסלול דרך אל ליבה של אנה, הוא מי שיפגין התעניינות, חום, והבנה, בְּמָקוֹם, שגם שני חבריה הטובים של אנה, סיינה וג'ורג', אינם יכולים להיכנס, שכן היא צריכה מבוגר אחראי, חם ומקשיב.
נער בשם ליאון, מטריד אותה. הוא יודע עליה משהו שאיש לא יודע, והוא משתמש בידע הזה כדי לסחוט אותה. הוא כופה עליה את חֶברתו, והיא נאלצת לסבול אותו. אנה אינה יכולה להסביר לחבריה. היא חוששת שמה שהיא מסתירה, יכניס אותה לכלא. ליאון ראה מה היה. ליאון יודע, והוא מנצל את זה.
ואל תוך החיים הלא פשוטים האלה של הנערה המתבגרת, חודר יום אחד מכתב, שמיועד לה, ולא לאמה. את המכתב, הדרמטי והמוזר מעט, כותבת אידי סאות'ווד, מי שטוענת שהייתה בת זוגו של אביה של אנה במשך שמונה שנים. היא מודיעה לאנה, שבן זוגה, אביה של אנה, נפטר, שהיא אומללה ובודדה, והיא מבקשת להעביר לאנה משהו מהאב.
"אני קוראת את המכתב מההתחלה ועד הסוף, פעמיים. אני חושבת שאני בהלם. לא בדיוק עצובה אלא מופתעת, אין ספק, אלה ממש לא החדשות שציפיתי לקבל הבוקר בדרך לבית-הספר. "מה כתוב שם?" סיינה לוקחת ממני את המכתב ובוחנת אותו. "טוב. זה משונה. מי זה הג'יימס הזה?" אני מביטה מבעד לחלון. ברחוב, קשישה נגררת על ידי כלב שגדול ממנה פי שניים. "אבא שלי."
אנה לא יודעת איך להתייחס לידיעה, לכותבת, ואיך היא אמורה להתנהג עכשיו. היא רוצה לספר לאמה, אבל רואה שהאם עסוקה ולחוצה בענייני עבודתה, והיא מבינה שזה לא מתאים. "אמא חיה את חייה ואני חיה את חיי, ואני לא ממש מסוגלת לדמיין את שתינו מנהלות שיחה מלב אל לב על אבות ועל מוות ועל העבר. אני לא מסוגלת לדמיין את אימא מגלה חמלה כלפי אידי סאות'ווד והאבל והבדידות שלה, והתסביך המוזר שלה עם רוחות רפאים. אימא לא ממש יודעת להפגין חמלה". ואז חושבת אנה שאולי היא צריכה באמת להיפגש עם אידי. לא בגלל אותו חפץ שאביה רצה שתקבל, אלא כדי "לעזור במשהו לאלמנה המסכנה שממש ביקשה ממני עזרה."
המפגש בין אנה לאידי, הופך להיות אחד מִנִּי רבים. אידי מצטיירת כתימהונית. תמימה מצד אחד, ומקשיבה, מבינה וחכמה מצד שני. אנה אמביוולנטית אליה, אבל נמשכת לחום, להקשבה ולבישולים הטעימים שחסרים לה בביתה.
עד שהמצב מסתבך והופך מסוכן ביותר. מותח. כתוב טוב ומעורר מחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה