'בתו של סוחר המשי' מאת דיינה ג'פריס. מאנגלית: עידית שורר

כתבה: ד"ר רותי קלמן

"ניקול שאפה אל קרבה את הניחוח המשכר של פרחי הגרדניה הלבנים שריפדו את הפינה המוצלת של הגן. היא הביטה למטה מחלון חדרה וראתה שאביה מוודא שהכל בחוץ הוכן כיאות... היא ראתה שסילבי אחותה פוסעת עכשיו לצד אביה, ראשיהם צמודים זה לזה, כרגיל. לרגע הרגישה ניקול זנוחה והבליעה פרץ חטוף של קנאה... סילבי התמירה והדקיקה ירשה את מראהו של אביהן הצרפתי, ואילו ניקול דמתה לאִמן הווייטנאמית שהלכה לעולמה מזמן...  היא התעשתה, זקפה את כתפיה ויצאה מחדרה. היא לא תניח לשום דבר לקלקל לה את היום הזה..."

קטע זה, הפותח את הרומן 'בתו של סוחר המשי' מבהיר היטב את מהותו של הרומן כולו. ניקול, בת למשפחה מבוססת ואמידה של סוחרי משי, נדחקת על-ידי אביה ואחותה הצידה. סילבי מקבלת את רוב עסקיו של האב, בעוד ניקול מקבלת חנות משי קטנה ברובע הוייטנאמי. המצב הפוליטי עדין, על רקע ניסיונה של וייטנאם להשתחרר מהכיבוש הצרפתי, והשתלטות הוויטמין על האזורים הצרפתיים. ניקול, בהיותה שילוב וייטנאמי-צרפתי, מחפשת את זהותה, כמו וייטנאם עצמה, המבקשת לעצמה עצמאות, ביסוס כלכלי ושלווה.

למרות שאיש לא תלה תקוות בהצלחת החנות הקטנה שהועברה לטיפולה, מצליחה ניקול להעשיר את קהל לקוחותיה והעסק הקטן משגשג, כשהיא עוברת גם להתגורר מעל חנותה, וקושרת יחסים טובים עם מוכרת וייטנאמית צעירה בשם או-לאן.  אבל מצב המלחמה הולך ומחמיר, וניקול מסתבכת עם טראן, בן־דודה של או-לאן, מראשי המורדים הווייטנאמים הידועים ביותר לשמצה. 

ברקע ובסביבתה, מסתובב מארק ג'נסן, ששובה את ליבה. הוא אמריקאי, ויש לו עסקים שאינם ברורים לה גם עם אביה ואחותה. כשהיא מגלה במהלך נשף, שכל השלושה קשורים לרצח בחור וייטנאמי – תם עידן תמימותה, והיא מתפקחת. במקביל היא מגלה גם את סוד לידתה, ואת היחסים המורכבים שהיו בין הוריה, לפני ואחרי מותה של האם. יחסים שהשפיעו על הקשר הבעייתי בין ניקול לאביה, ובין שתי האחיות. מי שגידלה אותה, במקום האם, ומהווה את הפינה החמה והמחבקת היא ליסה הטבחית, ובתוך הכאוס של התקופה, חוזר וצף זיכרון ישן: מה אירע בנהר בהואה? "כמה מזיכרונותיה מהואה היו מאושרים מאוד, בעיקר אלה שהיו כרוכים בליסה. אבל לצד ריח הדגים העז כרסם בה עוד משהו, משהו נושן שלא הרפה ממנה. היא שמעה בראשה את קולה של סילבי והתמקדה בניסיון להיזכר. "לכי. את הראשונה, ואני אחרייך," אמרה אחותה. היא נזכרה שסילבי צחקה וצחקה, ונזכרה במים. הם נראו עצומים, אינסופיים. היא התעוררה בבית חולים. שמעה את קולה של ליסה ואת הרעש המכני של העגלות, שאון שנמשך ונמשך עד שרצתה לצווח..."

אהבה ומלחמה בווייטנאם של שנות החמישים. רומן סוחף.