יום שישי, 11 ביוני 2021

'ג'נטלמן במוסקבה' מאת אמור טאוולס ; מאנגלית: אסנת הדר

כתבה: ד"ר רותי קלמן


הרומן 'ג'נטלמן במוסקבה' כיכב ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס למעלה משנתיים ודורג כאחד הספרים הטובים ביותר של 2016 בידי מספר עיתונים. זה אינו רומן רומנטי, וגם לא ספר מתח, אבל מי שיתחבר -  ייהנה מרומן איכותי, אינטלקטואלי, מלא בהומור ומרתק.


ב-1922 קבע בית־דין בולשביקי, שהרוזן אלכסנדר רוסטוב הוא אציל חסר תקנה, ששירו מ-1913, התפרש כקריאה לפעולה לאחר כישלון מהפכת 1905. זו תקופה, שבה אין  יותר תארים, אין חופש ביטוי, אין מעמדות, ויש יותר הגבלות מזכויות. אי־לכך, נגזר דינו של הרוזן להיות חסר מעמד, ובמעצר בית. כלומר, לבלות את כל חייו, מעתה והלאה, במלון מטרופול, כשגם הסוויטה, שעמדה קודם לרשותו, מוחלפת בעליית גג פשוטה וקטנה בת 9 מטרים רבועים בלבד.


הרוזן רוסטוב, שבשנות מלחמת העולם הראשונה שהה בפריז, וספג להווייתו גם את תרבות צרפת, מנהגיה ונימוסיה, מצליח, למרות התנאים המגבילים האלה, ליצור לעצמו עולם מלא בספרות, בתרבות, בידידות ובקשרי אהבה. הוא נוהג כלפי כולם בג'נטלמניות רבה, ומצליח בחוכמתו לגשר ולפשר בין יריבים. מה שאומר, שלנפש האדם ולרוחו, אין הגבלה של מקום, ושהכל תלוי באדם עצמו, במחשבותיו, ביחסים שהוא יוצר, בחוכמתו, וביכולתו לנצל את הפוטנציאל הטמון בו. גם אם זה מתרחש במקומות שלא חלם עליהם, וגם בדרכים שמעולם לא חווה קודם.


אחת הידידות שרוכש הרוזן היא נינה קולקובה בת התשע. נינה היא ילדה אינטליגנטית, מבריקה בצורה יוצאת מגדר הרגיל וחברותית. אביה הוצב באופן זמני בסביבה, ולכן היא אינה רשומה בבית ספר. ממנה לומד הרוזן רבות על מבוכיו ומסתוריו של המלון. "לאחר שגר במטרופול ארבע שנים, החשיב הרוזן את עצמו כמומחה במלון. הוא הכיר את העובדים בשמם, את השירותים הניתנים בו מניסיון ואת סגנונות העיצוב בסוויטות שלו בעל פה. אבל ברגע שנינה אחזה בידו, התחוור לו איזה טירון היה... בימים שלאחר מכן הציגה נינה את תוכנית הלימודים שלה באופן שיטתי והובילה את תלמידה מחדר לחדר."


קשרים טובים נוספים, שעוזרים לו להעביר את חייו, ובהמשך, הוא יוצר עם מרינה, התופרת של המלון; עם אברם הזקן, איש התחזוקה, שנותן לו לטעום מדבש הדבורים שעל הגג ומלמד אותו איך להכין קפה מעולה. "כששמש הקיץ החלה לזרוח והאש החלה לדעוך, הדבורים החלו לחוג מעל ראשיהם, ושני הגברים דיברו על ימי ילדותם, הימים שבהם קרקשו גלגלי עגלות בדרכים, שפיריות רפרפרו על הדשא ועצי תפוחים לבלבו מכל עבר". 


קשרים חמים וחשובים נוצרים גם עם אמיל, השף הראשי הזועף של המלון, עם אנדרי, רב המלצרים; עם המורה למוסיקה של נינה, ויקטור סטפנוביץ'; עם ריצ'רד ואנדרווייל מהשגרירות האמריקאית, ועם שחקנית הקולנוע המפורסמת, אנה אורבנובה.


הגלות הכפוייה של הרוזן רוסטוב, לא יכלה לעבור בשלום, אלמלא פיקחותו, עושרו הרוחני והתרבותי ותחושת הייעוד שמתבררת לו בהמשך. אך בעיקר היא מתאפשרת בזכות האנשים הטובים שעזרו לו.


וכשיש את כל אלה, אי אפשר לשבור את רוחו של אדם, ואי אפשר, כנראה, לעצור אותו מלממש את חלומותיו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה