יום רביעי, 30 ביוני 2021

'הזכות לאהוב' מאת לורי נלסון ספילמן ; מאנגלית: שרון פרמינגר

כתבה: ד"ר רותי קלמן


משפחת פונטנה האיטלקית, חושבת שהיא סובלת מקללה משפחתית עתיקה. אחת מצאצאות המשפחה, פילומנה פונטנה, שנאה את אחותה הקטנה, מריה, ושינאתה יקדה במיוחד, כשראתה איך ארוסה מנסה לפלרטט עם אחותה היפה ממנה. בקינאתה היא משליכה עליה אבן שמעוורת את מריה היפה ומעוותת את חייה לעד. מריה לא נישאה מעולם.


כשהסיפור הזה חוזר ומסופר מאם לבת, מבינות הבנות שנולדו שניות במשפחת פונטנה לדורותיה, שעתידן בסכנה. בסופו של דבר, נראה שהנבואה/הקללה מגשימה את עצמה, ורבות מהבנות השניות של משפחת פונטנה לא התחתנו.


אמיליה פונטנה, אף היא בת שנייה. היא גרה עם אחותה הבכורה, דאריה, ועם משפחתה בשכונת בנסונהרסט בברוקלין. שכונה המאופיינת במהגרים, שרבים מהם הגיעו מאיטליה. המשפחה מנהלת מעדנייה איטלקית ואמיליה מתמחה בהכנת קנולי. מאפה מתוק במילוי גבינת ריקוטה, שמנת, אבקת סוכר ודובדבנים. ימיה חולפים בשיגרת העבודה ובכניעה לצו הקללה. בראש המשפחה עומדת נונה רוזה, הסבתא, שמגדלת את הבנות שהתייתמו מאימן בגיל צעיר, ביד קשה ובנרגנות. אביהן, נשאר במעדנייה, אך חושש אף הוא מרוזה השתלטנית, ואינו מעז לתת ביטוי לאהבתו את גברת פורטינו האלמנה.


כבר מגיל שבע, נחשפת אמיליה לסיפור הקללה. היא מבינה שהיא בת שנייה, ואולי זהו גורלה. אמונתה מתחזקת במקרה שאירע לה בילדותה. בשעה שישבה עם דאריה אחותה, ליד אביהן ואחיו שדגו דגים, מלמד אותן האב להשליך את הקרס למים. דאריה משליכה חזק מדי לאחור, והקרס ננעץ בשפתה התחתונה של אמיליה. הם מצליחים להוציא את הקרס משפתיה הכואבות, אך בעוד היא שותתת דם, וחולצתו המגולגלת של אביה לחוצה לשפה, הם מגיעים בנסיעה מטורפת לנונה רוזה, שרק אומרת: "אלוהים ישמור... 'עכשיו כבר אין שום תקווה. בחיים היא לא תמצא בעל עם פרצוף כזה.'" אבא שלי הציע שניגש למיון. אני זוכרת כאילו זה היה אתמול" משחזרת אמיליה את הרגעים שייחרטו בזיכרונה לעד "אבל נונה הניפה את כפות הידיים כלפי מעלה, הסתובבה בשביל לחזור לדירה שלה ואמרה, 'פֶּרקֶה פְּרֵאוÊקוּפַּרסי?' – בשביל מה לטרוח?" כשמאחורי התגובה הזוועתית הזו, מסתתרת האמונה בקללה של הבת השנייה.


השינוי מתחיל בדודה פופי מפילדלפיה. אותה דודה – שמסיבה לא ידועה לבנות – מנודה מהמשפחה. כל חג יוצרת דודה פופי קשר עם אמיליה ושולחת לה ברכות. הפעם, מתקשרת דודה פופי במטרה אחרת לגמרי. היא רוצה לחגוג את יום הולדתה ה-80 באיטליה, והיא רוצה שאמיליה, ובת דודתה לוסי, שאף היא בת שנייה, תיסענה איתה במימון מלא שלה. נונה רוזה, שמחרימה את אחותה, מטילה וטו על נסיעתה של אמיליה, אבל אמיליה אוזרת עוז ומתחילה את המסע לשיחרורה מכבליה של רוזה. היא נוסעת.


לוסי ואמיליה, יוצאות למסע הזה, לא בהתלהבות יתירה, מוּנעות בעיקר בשל ההבטחה של דודה פופי, שקללת "הבת השנייה" תוסר לאחר מסע זה. הן לא מאמינות, ובכל זאת מוכנות לנסות.

המסע הזה יהיה לא רק מארה"ב לאיטליה, אלא בעיקר מסע לגילוי עצמן, ומסע שייאפשר להן להבין מהי אהבת אמת, אפילו בגיל 80, ואיך הן באמת היו רוצות להיות.


זהו ספר מעניין נוסף מבית היוצר של לורי נלסון ספילמן, שכתבה גם את 'רשימת המשאלות', 'אבני הסליחה' ו'מחברת הלב'.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה